מכללות בישראל

אופיין ומעמדן של מכללות בישראל השתנה מאוד לאורך השנים. בעבר היו אוניברסיטאות שליטות יחידות בכל הנוגע להשכלה גבוהה עיונית איכותית, אך כיום מצב המכללות שונה לחלוטין. נדמה כי בשנים האחרונות נפתחות בישראל עוד ועוד מכללות, שנמצאות כבר בכל אזור בארץ כמעט ממכללות בצפון כמו מכללת תל חי ועד מכללת אשקלון בדרום.

כמו שציינו, בעבר היה שמור למכללות בעיקר תפקיד מקצועי. כך למשל היו המורים, החשבונאים והפקידים מוכשרים באמצעות מכללות בישראל, אולם מספרן של אלו היה מצומצם למדי. למעשה, עד לפני כ- 15 שנים נאסר בחוק להקים מוסד לימודים בישראל שמטרותיו אינן מחקר אקדמי, כך שמלבד מכללות מקצועיות שהוזכרו לעיל לא היה שום פיתוח בתחום. מאז ביטול החוק חל שינוי קיצוני במצב, וכיום ניתן לדבר על עשרות מכללות בישראל מסוגים שונים בפריסה ארצית.

מכללות אקדמיות בישראל

מכללות מקצועיות עדיין חיות ובועטות בארץ, אולם נוספו להן גם לא מעט מכללות אקדמיות. כינוי זה שמור בישראל רק לאותן מכללות שמסוגלות להעניק תואר אקדמי בסוף הלימודים, זאת אומרת מכללות שקיבלו הכרה ע"י המועצה להשכלה גבוהה. חלוקה נוספת בין סוגי מכללות בישראל היא בין פרטיות לציבוריות. הבדל זה מתבטא באופן משמעותי ביותר בשכר הלימוד: סטודנטים שיבחרו ללמוד במסגרת מכללות מסובסדות ייהנו משכר לימוד אקדמי, השווה לשכר לימוד אוניברסיטאי. לעומת זאת, לימודים במוסדות לא מסובסדים יעלו בד"כ פי שניים או שלושה מן המחיר של שנת לימוד מסובסדת.

מכללות בצפון מכללות במרכז מכללות בדרום מכללות ללא פסיכומטרי
מכללות מובילות דירוג מכללות מכללות למשפטים מכללות לתואר ראשון
מכללות דתיות מכללות מקצועיות מכללות פרטיות מכללות ללימודי תעודה
מכללות תואר שני מכללות לחינוך והוראה מכללות לעיצוב פנים מכללות לעיצוב גרפי
מכללות לרפואה משלימה מכללות לעיצוב מכללות אקדמיות מכללות למנהל עסקים

אוניברסיטאות לעומת מכללות בארץ

בתחילה נשאר מעמדן של מכללות נחות לעומת האוניברסיטאות, אולם עם הזמן הולכים הפערים ומצטמצמים. כרגע יש כמה הבדלים עיקריים בין אוניברסיטאות ובין מכללות בישראל; ההבדל הראשי נעוץ בעובדה כי המחקר בישראל מתבצע באופן כמעט בלעדי באוניברסיטאות. כיוון שמחקר הוא הדרך היחידה של איש אקדמיה להתקדם בסולם הדרגות ולהגיע לתודעה העולמית, הרבה מן המומחים האקדמיים דבקים בהוראה באוניברסיטאות. ראשי מכללות, שלא רוצים לוותר על מרצים נחשבים בתחומם, מתגברים על הבעיה באמצעות תנאים נדיבים למרצים, שמושכים אותם לשלב בין הוראה ומחקר באוניברסיטה לבין עבודה גם באותן מכללות. הבדל משמעותי נוסף בין מכללות לאוניברסיטאות הוא התארים שהן מוסמכות להעניק. בעוד שכל אוניברסיטה בישראל יכולה להעניק תואר ראשון, שני, שלישי (דוקטורט) ואף דרגת פרופסור, מכללות בישראל רבות רשאיות להעניק תואר ראשון בלבד, ולעיתים רק תעודה. יש כמה יוצאות מן הכלל, כמו המכללה האקדמית ת"א יפו, שקיבלו לא מכבר אישורים להענקת תואר שני, אולם זה המצב ברוב המקומות.

הגישה העומדת בבסיס הקמת מכללות שונה מזו של האוניברסיטאות: כיוון שהאקדמיה עוסקת באופן מוצהר במחקר, היא מושתתת לא מעט על לימודים תאורטיים. גם מקצועות בעלי פן מעשי, כמו הנדסה או משפטים, נלמדים תוך בניית בסיס עיוני כללי רחב למדי. לעומת זאת, רובן המוחלט של מכללות בישראל נוקטות בגישה מעשית יותר. גם כאן הלימודים כוללים פן תאורטי, אולם בשום מכללה בישראל לא ניתן למצוא מקצועות "לא שימושיים" (מלבד אמנות). כך למשל מדעי הרוח נלמדים באופן בלעדי (ללא חובה בתעודת הוראה) רק במסגרת אוניברסיטאית, ואין מכללות בישראל שמציעות לימודי פילוסופיה או ספרות.

אחד היתרונות הגדולים של מכללות על פני אוניברסיטאות הוא תנאי הקבלה, שבמרבית המקומות נחשבים קלים יותר. ככל הנראה, אחת הסיבות הגדולות לפריחתן הנוכחית של מכללות בישראל היא ההפרש בין הביקוש וההצע של מקומות לימוד באוניברסיטאות. במקצועות פופולריים כמו פסיכולוגיה, תקשורת ומנהל עסקים, מכללות מהוות לעיתים פתרון יחיד עבור מי שלא מצליח לעבור את רף הקבלה הגבוה הנדרש לאוניברסיטאות.